דמיינו לרגע את סוף מסע חייכם. אתם עומדים במבט לאחור על כל הרגעים, הבחירות, האהבות והאתגרים שעיצבו את מי שאתם. מה תראו? מה תרצו לראות?

הסתכלות על החיים מהסוף אינה עניין של פסימיות, אלא דווקא כלי עוצמתי לחיות את ההווה במלואו. כשאנחנו מדמיינים את סופנו, דברים רבים מתבהרים היי לכולם, כאן מיטל לב, והיום אני רוצה לשתף אתכן במסע האישי שלי – הדרך המפותלת והמרתקת שהובילה אותי לעולם עיצוב התכשיטים, ואיך מתוך כאב מצאתי את השקט והאושר

איבדתי את אבי כשהייתי רק בת 16. באותה תקופה, הייתי חזקה בשביל אמי, הייתי שם עבורה, כפי שחשבתי שצריך להיות. שנים לאחר מכן, כשהייתי בת 31, אמי נפטרה, והכאב היה עצום, בלתי נתפס. שוב, ניסיתי להיות חזקה, או לפחות כך חשבתי. הפנמתי את הצער והכאב עמוק בפנים, בעיקר כי ילדותיי היו קטנות, ורציתי להיות עבורן עוגן יציב, לשדר חוסן ונורמליות.

האובדנים שעיצבו אותי: כשאבי ואמי נפטרו

שנה לאחר מכן, זכיתי ללדת את בני הקטן, ושוב הלב התמלא באהבה ובשמחה, אך הכאב הישן על האובדנים נשאר חבוי עמוק בפנים.

2019 הגוף אותת: הכאב שהתפשט

בגיל 38, החיים טפחו על פניי בדרך נוספת. הופיעו הכאבים הראשונים בידיי – כאבים חדים, שורפים ומתישים. במשך שנה שלמה, הכאבים רק התעצמו, התפשטו לכל הגוף והפכו כל פעולה פשוטה למשימה בלתי אפשרית.

גיליתי שאפילו פעולת ההליכה, שהייתה פעם טבעית וקלה, הפכה למאמץ עצום ולמקור לכאב בלתי פוסק. עברתי בין רופאים ומומחים, אך לאיש לא הייתה תשובה ברורה מהיכן נובעים הכאבים הללו.

הייתי מתוסכלת עד עמקי נשמתי, מיואשת מחיפושי המרפא שלא נשאו פרי, ומלאת כאב פיזי ונפשי שהקשה עליי לתפקד בחיי היומיום

אוגוסט  2020    

אחרי אין סוף בדיקות, מסעות בין רופאים ומומחים שונים, ותקופה ארוכה של חוסר וודאות מתסכל, הגיעה התשובה המיוחלת יש לך פיברומיאלגיה .

זו הייתה תובנה מטלטלת, אך מלווה בתחושה של הקלה עצומה, שאין לה מחיר. סוף סוף הבנתי מה יש לי! שאני לא מדמיינת את הכאב, שהוא אמיתי, מוחשי, ויש לו שם. כל הזמן הארוך של תסכול, של כאב בלתי מוסבר שפגע בכל תא בגוף, של תחושה שאולי אני מגזימה או סתם חלשה – נעלמו כלא היו. האבחנה העניקה לי אישור, הכרה, והייתה תחילתה של דרך חדשה להתמודדות. זה לא היה קל לעכל, אבל היה בזה סוג של שחרור עמוק, שידעתי שיוביל אותי הלאה.

מאי 2020: הקורונה, השעמום – והגילוי המפתיע מכל

בחודש מאי 2020, כשהעולם כולו נכנס לסגר בעקבות התפרצות הקורונה, מצאתי את עצמי, כמו רבים אחרים, בבית – מול שגרה בלתי מוכרת ושיעמום שהלך והצטבר. בתי הבכורה, בחיפוש אחר תעסוקה שתפיג את השעמום, ביקשה שאקנה לה חרוזים כדי לתכשיט. לאט לאט, מתוך שיעממום תהומי, הצטרפתי גם אני ליצירה הקטנה שלה. ישבתי שעה אחר שעה, חורזת, יוצרת, ופתאום – גיליתי משהו מדהים ובלתי צפוי: בזמן שאני יוצרת תכשיטים, הכאבים פשוט נעלמים! ידיי לא כאבו, והשקט הנפשי עטף אותי כמו שמיכה חמה

כשכאב פגש יצירה: מציאת הייעוד שלי

זו הייתה הבנה עמוקה ומרגשת – יצירת תכשיטים היא מה שגורם לי לחוסר כאב, לשקט נפשי, לאושר צרוף.

הבנתי שהאתגרים הם לא מכשולים אלא אבני דרך בדרך להצלחה .

לקראת סיום הקורונה, ראיתי בפייסבוק פוסט של בחורה שאיני מכירה, שהזמינה לערב מפגש עם כוס יין. ואני, שהייתי תמיד בחורה קצת ביישנית ולא נוטה לקפוץ למים הלא מוכרים, החלטתי ללכת.

שלחתי הודעה שאני מגיעה , וכך התחיל המסע שלי, מסע ההעצמה האמיתי.

.קבוצת "תחלמי, תתרגשי, תקבלי" ותליוני ההעצמה יוני 21

במשך שלוש שנים מופלאות, הייתי חלק מקבוצת התפתחות מדהימה שנקראה "תחלמי, תתרגשי, תקבלי". בקבוצה הזו, למדנו המון על העצמה אישית – חקרנו את הילדה הקטנה שבתוכנו, התמודדנו עם פחדים וזיהינו מה מונע מאיתנו להתקדם ולהגשים למדנו על לאהוב את עצמנו בכל שלב בחיים ןלקבל את השינויים והאתגרים . מתוך התהליך העמוק הזה, נולד הרעיון לתליוני ההעצמה שלי – פריטים שיהוו תזכורת יומיומית לכל אותם שיעורים וכלים שקיבלתי

החיבור המרתק: עולם אבני החן

במקביל למסע ההעצמה האישי שלי, שהקשבתי בו קשב רב לליבי, ידעתי שקיים בתוכי אוצר יקר – קול פנימי שקט, צלול וברור. הקול הזה הוא שהנחה אותי בדרך הנכונה, ודחף אותי לצלול עמוק יותר אל תוך עולם אבני החן. קראתי, חקרתי, ולמדתי על הסגולות המיוחדות והאנרגיות של כל אבן ואבן. התאהבתי בהן ללא תקנה.

הבנתי שדווקא שם, בתוך כל אבן, מסתתר הכוח האמיתי – לא רק יופי חיצוני, אלא גם תדר פנימי שמדבר לנשמה. כן, שם, בתוך כל אבן קטנה, מסתתר הכוח האמיתי!

.גיליתי שבכל שרשרת, בכל צמיד, ובכל פריט מאבני חן, מסתתר סיפור שלם – סיפור אישי, עוצמתי ומרגש.

.האושר שבנתינה: המפגש בדוכנים

עם הזמן, התחלתי להציג את התכשיטים שלי בדוכנים, ופשוט עפתי על זה! לא רק בגלל החשיפה ליצירות שלי, אלא בעיקר בגלל המפגש עם הנשים. בכל פעם מחדש, הבנתי שאני חזקה יותר ממה שחשבתי, והאמונה בעצמי התחזקה. הבנתי שאני צריכה לצאת מהקופסה, לרדוף אחרי החלומות שלי ולהאמין ביכולותיי.

מצאתי את עצמי מדברת עם הנשים, מקשיבה לסיפורים שלהן, וממש מעצימה אותן עם התכשיטים והמסרים שמאחוריהם. ראיתי בעיניהן את הניצוץ כשהן התחברו לעבודה שלי, אהבו את העיצובים הייחודיים ואת האנרגיה שהם נשאו. זה גרם לי אושר עילאי. בפעם הראשונה בחיי, מצאתי את עצמי מאושרת באמת ממה שאני עושה – כי הבנתי שאני לא רק יוצרת יופי, אלא גם מעניקה כוח והשראה.

"מיטל לב – צליל מהלב": הגשמת חלום ומתנה לחיים

כל מסע מתחיל בחלום, וגם המסע שלי. זוכרות את קבוצת ההעצמה "תחלמי, תתרגשי, תקבלי"? המסר הזה, "תני לחלומות שלך כנפיים ותראי עד לאן יקחו אותך", הפך למוטו המוביל בחיי. הוא מזכיר לי שוב ושוב את הכוח הטמון באמונה עצמית: תחלמי תתרגשי, תקבלי – כי האמונה בכוחות שלך היא המפתח לכל דלת.

יום הולדת אחד, קיבלתי מתנה שהפכה את החלום למציאות. חברה יקרה, שהאמינה בי ובדרך שלי, הפתיעה אותי במתנה בלתי נשכחת – אתר אינטרנט משלי. וכך, המותג "מיטל לב – צליל מהלב" נולד באופן רשמי, והפך מזרע של רעיון למציאות תוססת.

מהדוכנים לאתר: חיפוש אחר דרך חדשה

כולנו חולמות על שינוי, על חיים טובים יותר, על הגשמה עצמית. אבל לפעמים, קשה לדעת מאיפה להתחיל. התשובה,  היא פשוטה: זה מתחיל בצעד קטן. צעד אחד, ואחריו עוד אחד, ופתאום אתן מוצאות את עצמכן במסע מופלא.

אז כעבור תקופה, חשבתי על הצעד הבא. זו הייתה החלטה טבעית לצמיחה עסקית, להפסיק עם הדוכנים ולהתמקד בעבודה דרך האתר. הפוטנציאל להגיע לקהל רחב יותר היה ברור, והיכולת לנהל את העסק בצורה יעילה יותר קסמה לי. אך לצד ההתרגשות מהמעבר, דבר אחד היה חסר לי מאוד, ואף כאב לי: האינטראקציה הישירה עם הנשים. השיחות הפתוחות, המבטים המעצימים, ההזדמנות להקשיב ולתת עצה, הרצון העמוק לעזור, לתמוך ולחלוק את הידע וההשראה שצברתי – כל אלה חסרו לי מאוד. הבנתי שהחוויה האנושית, הקשר האישי, הם חלק בלתי נפרד מהמהות של מה שאני עושה.

מתוך החיסרון והגעגוע הזה לקשר, נולד הרעיון המרגש והמשמעותי הבא: יצירת בלוגי העצמה. הבנתי שהאתר יכול להיות לא רק חנות, אלא גם פלטפורמה לשיתוף, להשראה ולחיבור עמוק יותר עם הקהל שלי, גם מרחוק.

…הבלוג: גשר של השראה ותמיכה

מתוך אותו צורך עמוק בחיבור, ומתוך ההבנה שהמסע שלי יכול להוות השראה לאחרות, נולד הבלוג. מצאתי דרך חדשה, מרגשת ומשמעותית להמשיך את הקשר הבלתי אמצעי עם נשים, והפעם – דרך המילים הכתובות. כל פוסט בבלוג הוא הזמנה לשיחה, למחשבה, ולעיתים גם לנחמה. אחד הדברים המפתיעים שקרו לי מאז שהתחלתי לכתוב, היה להתחיל לקבל תגובות מנשים מכל קצוות הארץ. הודעות שפשוט סיפרו כמה עושה להן טוב לקרוא את מה שאני כותבת, כמה הן מזדהות, ואיך המילים שלי מצליחות לגעת בהן. כל תגובה כזו היא כמו חיבוק ואישור לכך שאני בדרך הנכונה. זה חיזק בי את הידיעה שהמסע שלי – עם כל העליות, המורדות, הכאבים והגילויים – הוא גם של רבות אחרות. הבלוג הפך להיות לא רק במה עבורי, אלא גם גשר מחבר, מרחב בטוח לשיתוף, להעצמה הדדית, ולתזכורת מתמדת לכוח הפנימי שטמון בכל אחת מאיתנו

2023: כשעולם התהפך – ומצאתי כוח חדש

שנת 2023 הציבה בפניי אתגר כואב ובלתי צפוי. כאשר התבשרתי שחברתי הטובה, שהייתה לי קרובה כאחות נפש, אובחנה במחלה קשה, השמיים פשוט נפלו עליי. הרגשתי שאני לא נושמת, שכל הקרקע נשמטת מתחת לרגליים. רגעים כאלה מערערים את יסודות הקיום.

אך מיד, מתוך עומק הנשמה, עלתה בי תחושה עזה, בלתי ניתנת לעצירה: הייתי חייבת להכניס בה את כל האנרגיה שלי, לנטוע בה את האמונה המוחלטת ביכולתה להתמודד עם כל מכשול. ברגעים של חוסר אונים, המילים והכוח שגיליתי דרך אבני החן והיצירה קיבלו משמעות חדשה לגמרי.

פתאום, ציטוט אחד הדהד בראשי בעוצמה בלתי רגילה, והפך לעוגן: "האושר האמיתי מתחיל בהכרת תודה על מה שיש." זה לא היה רק משפט יפה, אלא קריאת כיוון אמיתית ברגעים של חוסר וודאות קיצונית.

המסר העוצמתי הזה הוא נר לרגלי, ואני משתדלת להעביר אותו הן דרך התכשיטים שאני יוצרת והן דרך המילים בבלוג.

הוא תזכורת מתמדת לחפש את האור, לטפח את התקווה ולמצוא את הכוח הפנימי, גם אל מול הקשיים הגדולים והבלתי צפויים ביותר.

מלחמה באוקטובר: משבר שפגש משבר

ואז, ב-7 באוקטובר 2023, העולם שלי, ועולמנו כולו, התהפך שוב. מול האירועים הנוראיים והמלחמה שפרצה, המשבר האישי שלי, שהיה כבר עמוק, קיבל ממדים עצומים. הכאב על אובדן החיים, הדאגה הבלתי פוסקת, וההרגשה הכללית של חוסר וודאות איימו להציף הכל. האנרגיה שבה השתמשתי כדי לחזק את חברתי, ובה מצאתי נחמה ביצירה, עמדה כעת בפני מבחן קשה מנשוא.

ברגעים האלה, כשהייתי זקוקה ליותר מכל דבר לחיבור, לתקווה ולריפוי, תליוני ההעצמה ואבני החן הפכו עבורי למקור כוח יומיומי. הם הזכירו לי את החוסן הפנימי, את היכולת להמשיך ליצור אור גם בתוך החושך הגדול ביותר. הבנתי שאני חזקה גם שאין לי כוחות . ההבנה העמוקה שכל תכשיט נושא בתוכו סיפור של התמודדות, תקווה ואהבה, קיבלה משמעות עוצמתית אף יותר. זהו המסר שאני רוצה להעביר גם כעת – שגם מול הקשיים הגדולים ביותר, יש בנו את הכוח לזרוח, ליצור ולמצוא משמעות.

   11.2024: להנציח חיים ביופי – קולקציית "לינדה" נולדה

ובעוד המלחמה נמשכת, הגיע האובדן ששבר את ליבי לרסיסים. חברתי האהובה, שאותה ניסיתי לחזק עם כל הכוח שבי, נפרדה מאיתנו. הכאב היה בלתי נתפס, והרצון להנציח את זכרה, את נשמתה המיוחדת ואת האור שהפיצה בעולם, הפך לבוער.

מתוך הכאב העמוק הזה, אך גם מתוך אהבה עצומה ורצון להפוך את האובדן למקור השראה ותקווה, נולד הרעיון לקולקציית "לינדה". קולקציה זו היא מחווה לזכרה, ליופיה הפנימי והחיצוני, וליכולת למצוא אור גם בתוך האפלה. כל פריט בקולקציית "לינדה" נוצר מתוך אהבה וזכרון, במטרה להנציח את נשמתה ולהעניק לכל מי שעונדת אותו תחושה של חיבור, כוח ותקווה – בדיוק כמו שהיא העניקה לי.

..הגלויות שלי: כשאני צריכה לנשום מחדש

בתוך כל המסע הזה, הבנתי שהנשימה היא המתנה הכי גדולה שקיבלנו. היא מאפשרת לנו להירגע, להתחבר מחדש לעצמנו, ולמצוא עוגן בתוך סערות החיים.

ועדיין, למרות כל היצירה והמשמעות שמצאתי, משהו בי לא היה רגוע לגמרי. הרגשתי שוב את הצורך העמוק לנשום עמוק, למצוא מפלט נוסף לכאב ולחוסר השקט שהצטבר. באופן טבעי, חזרתי לכתיבה.

 זה התחיל בצעד, והפעם הצעד היה לכתוב גלויות. ישבתי תקופה ארוכה, עיצבתי כל אחת מהן בדיוק כמו שרציתי, עם מסר ויזואלי וטקסטואלי,

 כמעין נשימה ויזואלית. כתבתי את התוכן במטרה ברורה:

. להגיע לנשים, ולהעניק להן מילים ומשפטים של חיזוק  שישמשו השראה יומיומית,

..בתוך הגלויות האלה, מצאתי שקט ואת היכולת להאיר את ליבן של אחרות..

היום, אני מזמינה אתכן להצטרף אליי למסע הזה. לענוד יצירה שנוצרה עם אהבה, תקווה וכוח – בין אם זה תכשיט שיזכיר לכן תמיד את היופי והעוצמה שבכן, ובין אם זו גלוית העצמה שתלווה אתכן יום-יום

. כל פריט נועד להזכיר לכן את היכולת שלכן להגשים כל חלום, צעד אחר צעד, בדיוק כמו שאני הגשמתי את שלי.

באהבה רבה, מיטל לב.